החלטה בתיק רע"א 1871/04

           המבקש, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: הבנק) הגיש בלשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש משכנתא שנרשמה לטובתו על דירתו של חרדאן מוחמד. ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשם עיסא סעיד) ציווה, ביום 17.12.03, לפנות את חרדאן מוחמד מן הדירה (תיק הוצל"פ 02-03500-03-5). 

           חרדאן מוחמד האמור נפטר לבית עולמו ביום 15.5.00 ולמעשה ההליכים מכוונים כנגד האנשים המתגוררים בדירה שהובטחה במשכנתא, ככל הנראה אשתו וילדיו.

           על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה הגיש עזבון המנוח חרדאן מוחמד ז"ל לבית-המשפט המחוזי בחיפה בקשת רשות ערעור. בא-כוח המשיב, אשר הגיש את בקשת רשות הערעור בשם המנוח טען בבית-המשפט המחוזי, כי למנוח היה ביטוח חיים בחברת ביטוח והיא זו שהייתה צריכה לשלם את תשלומי ההלוואה לאחר פטירתו. עוד המשיך וטען בא-כוח המשיב, כי רק כאשר הוא החל לטפל בעניין זה, החל לברר את העניין עם חברת הביטוח והבירור טרם הסתיים ומכאן הצורך לעכב את ההליכים.

           מנגד, טען בא-כוח הבנק, כי המנוח חתם על מסמך, בו אישר, כי הוא יודע שלא נעשה ביטוח חיים להבטחת פירעון תשלומי ההלוואה במקרה פטירתו.

           בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן) קיבל, ביום 22.1.04, את הערעור והורה לעכב את הליכי הפינוי כנגד האנשים המתגוררים בדירה, עד אשר הבנק יקבל פסק-דין המאפשר לו לפעול כנגדם. בפסק-דינו קבע בית-המשפט המחוזי, כי אם מצד אחד לא יכול היה המנוח להגיש בקשה לאחר שנפטר, כי אז מן הצד האחר לא יכול הבנק לפעול בהליכים כנגד אנשים שלא ניתן נגדם פסק-דין של פינוי, ועל כן, אם מחד הבקשה הוגשה שלא כדין, מאידך, הליכי הפינוי מתנהלים שלא כדין.

           מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב הבנק על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי. עיקר טענתו של הבנק הוא, כי לפי סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, גם אם מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהל העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על-פי הצוואה. מלשון הוראת סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל למדים, לטענת הבנק, כי מות החייב לא מפסיק את הליכי מימוש המשכון או מעכב אותם גם אם נשארו אחריו קטינים שעלולים להתפנות מהנכס הממושכן, וכי הבנק היה רשאי לנקוט בהליכי מימוש כנגד עזבון המנוח והיה רשאי לפנות את בני המשפחה ו/או צדדים שלישיים במסגרת תיק המימוש.   

           מנגד, טוען בא-כוח המשיב, כי עזבון המנוח אינו ישות משפטית ואינו יכול לתבוע או להיתבע, כך שאינו יכול לשמש כבעל-דין. עוד מוסיף וטוען בא-כוח המשיב, כי צו הפינוי ניתן כנגד עזבון המנוח חרדאן מוחמד ז"ל, ללא היורשים ומבלי שמונה לו נציג כנדרש.  

           החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

           הערעור שבפניי - בדין יסודו.

           סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע:

"מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהל העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על-פי צוואה."       

           מות החייב איננו מפסיק הליכי מימוש משכנתא גם אם נשארו אחריו קטינים שעלולים להתפנות מהכנס הממושכן. ההוראה שבסעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובעת, כי אם מת החייב - אין במותו כדי למנוע או להפסיק את ההליכים נגד עזבונו, בין אם העזבון חולק ובין אם טרם חולק; וראש ההוצאה לפועל רשאי לנוקט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה לפי צוואה. סעיף זה יוצר, אם כן, רציפות מלאה בביצוע הליכי ההוצאה לפועל שאינם נקטעים ואינם נפסקים עם מותו של החייב. ההליכים נמשכים כסדרם מכיוון שהחוב העומד למימוש איננו חובם האישי של היורשים, אלא חובו האישי של החייב, ומשום כך, גם אם היורשים הם קטינים, אין בכך כדי להפסיק את הליכי הביצוע, שכן עליהם לשלם את חובו של המוריש מתוך העזבון שנפל בחלקם וממנו בלבד. קטין שזוכה בעזבונו של חייב, אין לו חסינות בפני פרעון החוב רק בשל היותו קטין, ואין הזוכים צריכים להיפגע מכיוון שחייב מסוים השאיר אחריו יורשים קטינים (ראו בר"ע 302/93 (מחוזי תל-אביב) אהובה דוד נ' בנק הפועלים, פ"ד תשנ"ג (2) 248, בעמ' 249; דוד בר אופיר " הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה חמישית, חלק ראשון, מאי 2004, בעמ' 424יד, ובעמ' 438ג).

           החוב הפסוק נפרע מתוך נכסיו של החייב שנכללים בעזבונו, ואין צורך באישור כלשהו של בית-המשפט לשם המשכת הליכי ההוצאה לפועל נגד קטינים. יתרה מכך, כל ויתור שנעשה על-ידי החייב בתוקף הוראה חוקית, מחייב גם את כל אלה שבאים מכוחו באותו נכס ונמצאים שם בזכותו (ראו בר"ע 302/93 (מחוזי תל-אביב) אהובה דוד נ' בנק הפועלים, פ"ד תשנ"ג (2) 248). 

           אין לילדי החייב מעמד מיוחד בהחזקת הדירה, ושהותם בה היא מכוחו של החייב, ולכן: אם יפונה החייב מהדירה בהליכי הוצאה לפועל כדין, יהיה עליהם לצאת מהדירה עם ההורה החייב.

           במקרה של בקשה לעיכוב ביצוע הליכי משכנתא שהוגשה מטעם יורש, כבר נפסק על-ידי בית-משפט זה, כי לא יינתן עיכוב ביצוע בהליכי מימוש משכנתא, לפי בקשתו של יורש שאביו, החייב, הוריש לו במתנה נכס ממושכן (ראו רע"א 8348/03 שמעון אופיר (ארליך) נ' כונסי הנכסים עו"ד אילן פורת ואח' דינים-עליון, כ"ז 515). במקרה שם, האב הוכרז כפושט רגל, ואת הנכס הממושכן הוריש למבקש. בנכס זה התגורר אחיו של היורש, וכונס הנכסים ביקש למכור את הנכס בהיותו פנוי מכל מחזיק. היורש ביקש לעכב את הליכי המימוש עד שתינתן החלטה בבקשה למתן הוראות לכונס הנכסים, וכן פסק-דין סופי בבקשה שהוגשה לפסק-דין הצהרתי. בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, לאחר שמצא כי אחיו של המבקש, אשר התגורר בדירה הממושכנת, בא לבית-המשפט בחוסר ניקיון כפיים, מכיוון שנמנע מלחשוף בפני בית-המשפט את ההתחייבות שמסר, קודם-לכן, לבנק לפנות את הנכס. עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי למבקש ולאחיו אין זכות טיעון בהליך. המבקש כלל אינו מחזיק בנכס, והזכות אותה ירש אינה אלא זכות שיורית לאור ההכרזה על פשיטת הרגל של המנוח. ובכל מקרה: זכות הבעלות אותה ירש, הינה כפופה למשכנתא. אחיו של המבקש אף הוא נעדר זכות טיעון, מכיוון שההלוואה שכנגדה ניתנה המשכנתא, נלקחה על-ידו בצוותא עם אביו, והאח הסכים לפנות את הנכס. בבית-משפט זה נקבע, כי לא עלה בידי המבקש, היורש, להצביע על טעם כלשהו שיצדיק את דחיית הליכי מימוש המשכנתא. המבקש זכה בנכס בירושה, כאשר הנכס כפוף למשכנתא. ולפיכך, אין היורש יכול להתנגד למימוש זכותו של הבנק. לאור הסכמת אחיו של המבקש לפינויו, ובהתחשב בכך, שלא נטען, כי לאחי המבקש אין אפשרות להשיג לעצמו דיור חלופי, לא היה מקום להיענות לבקשת העיכוב, והיא אכן נדחתה.    

           כך אף במקרה שלפנינו. לאור הוראת סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, היוצרת רציפות מלאה בביצוע הליכי ההוצאה לפועל, אשר אינם נקטעים ואינם נפסקים עם מות החייב, לעזבון המנוח אין חסינות בפני פרעון החוב. החוב הפסוק נפרע מתוך נכסיו של המנוח, החייב, הנכללים בעזבונו ואין צורך באישור כלשהו של בית-המשפט לשם המשכת הליכי ההוצאה לפועל.  

           לא התעלמתי, כלל עיקר, ממצב הדברים המצער והקשה אשר נוצר כתוצאה מפטירתו של החייב. ברם, כאמור, מות החייב אינו מפסיק את הליכי מימוש המשכון ואינו מעכב אותם כנגד עזבון המנוח.

           אשר-על-כן, אני מקבל איפוא את הערעור, מבטל את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי וקובע, כי הליכי ההוצאה לפועל כנגד האנשים המתגוררים בדירת המנוח חרדאן מוחמד ז"ל יימשכו כסדרם.

           בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.